בית הדין הרבני הוא מוסד שיכול להפחיד מאוד. לאוזן חילונית הוא לעיתים יוצר קונוטציה של פגיעה בזכויות נשים, של פגיעה בזכות הבחירה (כיצד להינשא) וגם קושי להתגרש. אבל המציאות שונה מאוד. בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, ויש לו סמכות בלעדית לדון בתביעות לגירושין ונישואין בין יהודים.
במאמר זה נעסוק בתביעות גירושין ונסביר כיצד הן מתנהלות. גם נסביר על בית הדין הרבני ועל המאפיינים שלו. כמו כן, נזכיר בקצרה הליכים נוספים שיש להסדיר במסגרת גירושין, לרבות בבית הדין הרבני. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר הזה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין בעל ניסיון.
בית הדין הרבני – להלכה ולמעשה:
לפני הקמת המדינה, חל בארץ ישראל שלטון המנדט הבריטי שחוקק חוקים, שחלקם מלווה אותנו עד היום (למשל – כל חוק שנקרא עד היום "פקודה", הוא חוק שחוקק עוד בימי המנדט, אך קיים גם היום). אחד החוקים החשובים והעיקריים, הוא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". אותו דבר חקיקה, הקנה לכל העדות הדתיות בארץ ישראל, את סמכות השפיטה בענייני אישות. יותר מכך, לאחר הקמת המדינה, חוקק בישראל חוק שיפוט בתי הדין הרבניים משנת 1953. החוק הזה מקנה את הסמכות הבלעדית לבתי הדין הרבניים, לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין.
לצד בתי הדין הרבניים, ישנו בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל תחום מדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין ונישואין. כלומר, תביעת גירושין תתברר בבית הדין הרבני, אך שאר התביעות יכולות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה (למשל – מזונות, הסדרי שהות ורכוש), אך אין זה הכלל היחיד. קודם כל, תביעות מזונות הן חלק מתביעת גירושין, כך שלבית הדין יש סמכות מקבילה, לא בלעדית, לעסוק בהן. כמו כן, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בנושאים כגון חלוקת רכוש והסדרי שהות, אם התביעות הללו נכרכות לתביעת הגירושין. אם אדם מגיש תביעת גירושין יחד עם תביעות מזונות, שהות ורכוש – הרי שאז בית הדין הרבני "קונה" סמכות לעסוק בתביעה כזו. הדבר נקרא "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.
בתי הדין הרבניים הם כמו בתי משפט, אך יש שוני ביניהם. בבית הדין הרבני יושבים דיינים, שחלים עליהם הכללים שחלים על שופטים, והם נבחרים בפורום שנקרא "וועדה לבחירת דיינים", שדומה מאוד לוועדה לבחירת שופטים (כאשר אצל דיינים, לוקח חלק גם שר הדתות). ישנם בתי דין רבניים כמעט בכל מחוז, בדומה לבתי משפט.
מעל בתי הדין הרבניים, ישנו בית הדין הרבני הגדול שמהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים. על החלטות בית הדין הרבני הגדול, אפשר לעתור לבג"ץ, במקרים של פגיעה בזכויות אדם, או במקרים של חריגה מסמכות.
תביעות גירושין – מה חשוב לדעת?
תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין, ויש להוכיח את העילות שמקימות אותה, כמו בכל הליך משפטי. כאשר מוגשת תביעת גירושין, מגיש התביעה צריך להוכיח את קיומה של עילת גירושין, מבין העילות המוכרות בדין העברי–דתי. למשל – בגידה (עילה שחלה כלפי נשים בלבד), מעשה כיעור של האישה (דרגה קלה יותר מבגידה), עוברת על דת יהודית (למשל – אישה שנוהגת בחוסר כבוד כלפי הבעל ומשפחתו), עילת "מאיס עליי" שבעצם מגלמת סיטואציה שבני הזוג פשוט לא מסתדרים. עילת גירושין נוספת יכולה להיות עקרות והדוגמאות עוד רבות.
במסגרת תביעת גירושין, שמתבררת עד תום, בני הזוג יכולים להעיד בעצמם, לזמן עדים מטעמם, לצרף חוות דעת, ולעיתים גם דוחות של חוקרים פרטיים (למשל – מעקב אחר אישה שבגדה בבעלה, או ביצעה מעשה כיעור). במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על סידור גט ועל פסק דין לגירושין. במידה וישנה סיטואציה של סרבנות גט, לבית הדין יש סמכות לאכוף ציות באמצעות קנסות, כליאה וכו'.
עוד הליך שחשוב להכיר הוא אישור הסכם גירושין. במקרה שיש הסכם גירושין, בני הזוג יכולים להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, כאשר ישנה הסכמה, בית הדין יורה בקלות על אישור הסכם הגירושין וסידור הגט.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו במבנה של בתי הדין הרבניים ובסמכויות של בית הדין הרבני. כמו כן, הסברנו שבית הדין הרבני הוא הגורם המוסמך בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. גם הסברנו בקצרה את סמכויות השיפוט בהליכים נוספים הנוגעים לגירושין, כגון – מזונות, רכוש ושהות. עוד הצגנו כיצד מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין.
