מזונות

כאשר הורים מתגוררים יחדיו תחת אותה קורת גג, ומגדלים יחדיו את ילדיהם, השאלה מי אחראי על מימון המשפחה והילדים המשותפים, אינה רלוונטית, משום שההורים אחראים במשותף. אך כאשר הורים נפרדים ובהמשך מתגרשים, עולה השאלה כיצד ייעשה מימון רווחתם של הילדים המשותפים. למעשה, הדין בישראל, שכפוף לדין הדתי עברי, קובע מה ייעשה במקרה שבני זוג פרודים או גרושים, בכל הנוגע לכלכלת ילדיהם המשותפים. הדין הוא כי יש לשאת במזונות ילדים, והכלל הוא שהאב חייב לשאת במזונות ילדיו. במאמר זה נעסוק במזונות ככלל ובמזונות ילדים בפרט. אגב, מזונות לא מסתכמים רק במזונות ילדים, אלא גם במזונות אישה.

נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון. 

מזונות אישה:

דיני גירושין ונישואין בישראל ובפרט מזונות, כפופים לדין העברי–דתי. נישואין נערכים ברבנות, וכאשר בני זוג רוצים להתגרש, יהיה עליהם להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. בד בבד, כאשר מתגרשים, ישנם נושאים נוספים שבני זוג צריכים להסדיר, כגון: חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי שהות והדוגמאות עוד רבות. לצד כל אלו, ההלכה העברית קובעת שישנם מקרים שבהם אישה תהיה זכאית למזונותיה, בעיקר במקרים שבהם האישה תלויה בפרנסת הבעל, ואין לה יכולת בתקופה מסוימת להתפרנס בעצמה. 

חשוב להעיר כי בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים רק עד הגירושין, כלומר – כאשר בני זוג מתגרשים רשמית, הרי שאז אישה לא זכאית יותר למזונותיה. כמו כן, מזונות אישה הם דבר שבית הדין יכול לשקול, אך לא חייב לפסוק. כאשר למשל לאישה יש מקצוע בו לא עבדה, או בחרה שלא לעבוד במהלך הנישואין, הרי שאז לא תמיד ייפסקו לטובתה מזונות. עוד נקודה שיש להעיר, היא כי יש מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה למזונות. למשל: אם הוכח שהאישה בגדה בבעלה ועוד. 

מזונות ילדים:

אחד הנושאים העיקריים בתחום דיני המשפחה, הוא מזונות ילדים. מדובר בנושא העוסק בזכות ובחובה של ההורים כלפי ילדיהם. מזונות ילדים הינם הסכום הכספי החודשי שההורה (לרוב האב) ישלם להורה המשמורן (או ההורה "האחראי", שזהו המינוח המדויק כיום), על מנת להשתתף ולספק את צרכי הילדים המשותפים, בענייני חינוך, מזון, לבוש, דיור, בריאות ועוד. עיקרון המזונות מבוסס על העיקרון שההורה שלא מתגורר עם הילד, נושא בחובות כלפיו גם אם איננו מתגורר עמו תחת אותה קורת גג. 

איך קובעים את גובה המזונות?

ככלל, מזונות מתחלקים למזונות מדין חובה ומזונות מדין צדקה. מזונות מדין חובה כוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לטיפול בילדים. לרוב, עד גיל 6, כלל המזונות הם מזונות מדין חובה. מזונות מדין צדקה, הם מזונות שכוללים הוצאות לא בסיסיות לגידול הילדים, והם נקבעים בהתאם לצרכי הקטין ויכולת ההשתכרות של ההורים. נעיר כי מזונות ילדים משולמים ככלל עד גיל 18, אך גם במהלך השירות הצבאי או שירות לאומי, ישנה חובה לשאת במזונות, כאשר שיעור המזונות מופחת לרוב לשליש מהשיעור שהיה קבוע לפני הגיוס. 

איך ממצים את הזכות לקבל מזונות?

תביעת מזונות מתחלקת לשניים: ישנה תביעה לקביעת מזונות זמניים, שהיא תביעה שמוגשת בשלב מוקדם. לרוב, בית המשפט או בית הדין הרבני, יפסקו את שיעור המזונות הזמניים על סמך טענות הצדדים ונתוני השכר. בנקודה הזאת המזונות הזמניים הם אכן זמניים וניתן לשנות אותם, כי במקביל תמיד תוגש תביעה למזונות קבועים. במסגרת תביעה למזונות קבועים, הערכאה השיפוטית תבחן לעומק את טענות הצדדים, ואת הראיות שכל אחד יגיש, שכן מדובר בתביעה לכל דבר ועניין. 

חשוב להעיר כי בהליכי מזונות, ההליך אינו מסתיים בעצם מתן פסק הדין בפעם הראשונה, שקובע את שיעור המזונות. כלומר, תמיד ניתן להגיש תביעה לשינוי דמי המזונות, או לביטול דמי המזונות, כאשר ישנן נסיבות חדשות, למשל – הילדים עברו לגור עם משלם המזונות, או האב משלם המזונות נפצע ואין ביכולתו לשאת בסכומים שאותם שילם בעבר והדוגמאות עוד רבות. אגב, גם בהליכי משמורת (כלומר – תביעות הנוגעות להסדרי שהות), אפשר להגיש תביעות חדשות, אם יש נסיבות חדשות.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בדיני מזונות. הסברנו מה הדין לגבי מזונות אישה, וכן מה הדין לגבי מזונות ילדים. הסברנו כי מזונות הם חובה שקבועה בדין העברי–דתי, ומכוח הדין הדתי היא מוטלת על אזרחי ישראל. כמו כן, הסברנו מה ההבדל בין מזונות אישה למזונות ילדים. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – להיעזר בעורך דין גירושין, בעל ניסיון.